<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רפ"ג</h1>
<h2>דף קג.</h2>
להבדיל במוצאי שבת וי"ט סד' הבדלה במוצאי שבת יין בשמים נר הבדלה ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורוא) ונהגו העולם להסתכל בצפרני', ואין מברכים על נר של עכו"ם וישראל שהדליק מן העכו"ם ועכו"ם שהדליק מישראל מברכין עליו, ואין מברכין על הנר רק במוצאי שבת ויום הכפורים, ובמוצאי יום כפורים בעינן אור ששבת מעבירה, כגון עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו או נר שהודלק לחולה, והנרות המדולקות מהם, אבל האור היוצא מן האבנים או מן העצים אין מברכין אלא במוצאי שבת הואיל ותחל' ברייתו הוה, ואין מחזירין על האש כדרך שמחזירין על המצות (ש"ע רצ"ח י"א שבמוצאי יום הכפורים צריך לחזור אחריו) מיהו אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר, ויום טוב שחל להיות במוצאי שבת מבדיל כמו במוצאי שבת, אבל יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מוסיף ואומר בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך וחותם ברוך אתה ה' המבדיל בין קדש לקדש, ומקדש קידוש של יום טוב קודם וסימנךב) יין קדוש נר הבדלה זמן חוץ משביעי של פסח שאינו אומר זמן, ואמרו חכמים המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, ואין מבדילין על השכר אלא אם כן הוא חמר מדינה, ואם אין לו יין סומך על הבדלה שבתפלה, והמבדיל על היין הויין ליה בנים בעלי הוראה שנאמר להבדיל ולהורות. [סמ"ק סימן רפ"ג]. א) מה שנהגו העם לברך כשמסתכל בצפרני' במוצאי שבת וכן במוצאי יום הכיפורים לפי שאסור להנות בלא ברכה והואיל ונאסר כל היום מן האש ולא נהנה בו ולכך בלילה מיד כשנהנה מן האש אפילו מן הראיה לבד הוא מברך אבל שאר יום טוב לא נאסר ולכך לא צריך לברך, ומה שמסתכל בצפרני' יותר משאר דברים הטעם לפי שאין אדם מוצא לפי שעה דבר מוכן ומזומן כל כך להסתכל ולבדוק יותר מצפרני ידיו שיש בהם טיט וכמה צבעים ונמצא שיבחין בהם הנאת האש ויש טעמים אחרים ממדרש אדם הראשון ולא נראה. ב) יין קדוש נר הבדלה זמן, יין ראשון דתדיר הוא והוא קודם ואחר כך קדוש היום דלא ליחזי שבת כמשאוי אם מקדים הבדלה ואחר כך על הנר שנהנה ממנו ולהפסיק בין קדוש להבדלה ואחר כך ההבדלה.
